הרפואה בפיצוח האנטומיה הנשית 

בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בעולם הרפואה המודרני, שהצמיחה תחום חדש שנקרא "רפואה מגדרית". רפואה זו מכירה בייחודיות מערכות הגוף של האישה לעומת הגבר, דבר שלא היה קיים קודם. ההבדלים המהותיים בין נשים וגברים ברמה הפיזיולוגית, האנטומית, המנטאלית והרגשית כמעט ולא קיבלו ביטוי ברפואה המודרנית והנשים טופלו באופן כמעט זהה לאופן בו טופלו הגברים. הייחודיות הנשית קיבלה ביטוי והתייחסות נפרדת רק בהקשר של אברי המין וההורמונים להם ניתן מענה ברפואה הגניקולוגית. יתר על כן, רוב המחקרים הקליניים, הטיפוליים והתרופתיים בוצעו על גברים בלבד, אך תוצאותיהם הוחלו גם על נשים, בהנחה שההבדל בין המינים אינו רלוונטי.

הרפואה המגדרית מהווה צעד משמעותי ביותר לעבר בריאות הנשים ובבסיסה עומד הצורך בהתאמת הנחיות מניעה, התאמת אבחון והתאמת טיפול רפואי לנשים. ידוע כיום שישנם הבדלים בהשפעתם של חיסונים שונים ותרופות שונות על גברים ועל נשים, הנובעים משינויים בפיזור החומרים בגוף, ביכולת הספיגה ובמטבוליזם של סילוק החומרים מהגוף. הבדלים אלו נובעים מסיבות שונות כגון הבדלים במערכת ההורמונאלית, הפיזיולוגית, הבדלים גנטיים ועוד. כך, ישנן תרופות וחיסונים שימצאו יעילים אצל גברים אך יכולים להתגלות כלא יעילים ואף כמסוכנים בקרב נשים, ולהיפך.

גם שכיחותן של מחלות והסיכונים הכרוכים בהם שונה בין גברים לנשים. כך, לדוגמא, הסיכוי ללקות בשבץ גבוה יותר בקרב גברים אך קטלני יותר בקרב נשים. כמו כן, בניגוד למה שמקובל לחשוב, כי מחלות לב פוגעות יותר בגברים, מהוות מחלות לב וכלי דם את גורם התחלואה והתמותה העיקרי בנשים כמו בגברים. מחקרים אחרונים בתחום מציגים עדויות על שוני במנגנון התפתחות המחלה בקרב נשים, בגורמי הסיכון, בביטוי הקליני למחלה, ביכולת זיהויה ובסיבוכים הנלווים. התסמינים המוכרים ביותר לזיהוי התקף לב הם תחושת כאב חד בחזה המקרינה ליד וזהו אכן תסמין מאפיין בקרב גברים. בקרב נשים התסמינים הם שונים ומאופיינים בקוצר נשימה, עייפות, בחילה, הזעה ותחושת כאב עמומה. בשל כך, נשים רבות לא מודעות לכך שהן סובלות מבעיה לבבית כלשהיא ולא פונות בזמן לקבלת טיפול. וכן, חוסר מודעות בקרב הרופא המטפל יכולה לגרום לעיכוב באבחון שתוצאותיו יכולות להיות מסוכנות. גם משקלם של גורמי הסיכון הידועים לחלות במחלת לב שונה בין גברים לנשים. למשל, סוכרת, יתר לחץ דם, ערכי כולסטרול "טוב" (HDL) נמוך, שומנים בדם, השמנה והעדר פעילות גופנית שכיחים יותר ומסוכנים יותר בקרב נשים. ככל שהאישה חשופה יותר לגורמי סיכונים רבים כך עולה הסיכון שהיא תחלה במחלת לב. אמנם, חלק מגורמי הסיכון תלויי מגדר, גיל, רקע משפחתי וגנטי אך ישנם מרכיבי סיכון רבים וחשובים בהם אנו יכולים לשלוט על מנת למנוע את הופעת המחלה.
עם התקדמות המדע וההכרה ברפואה המגדרית יש לעלות את המודעות בקרב הנשים ולהקנות להן, עוד מילדות, ידע וכלים על מנת לשפר את בריאותן, להוריד את גורמי הסיכון לתחלואה, להיות מודעות לתסמינים ולפנות לטיפול בזמן. בהיות המערכות הפיזיולוגיות של הנשים שונות באופן מהותי מאלו של הגברים יש לייצר עבורן מענה רפואי, טיפולי ומניעתי, המתייחס לפיזיולוגיה הנשית, לנורמות התנהגותיות ולגורמים סביבתיים המאפיינים אותן, בדיוק כפי שנעשה עד היום בקרב בגברים. על האישה להיות ערה לכך שישנם דגשים בריאותיים ייחודיים במהלך השלבים השונים במחזור חייה עליהם היא צריכה לתת את הדעת ואליהם היא צריכה להתייחס בכדי להיטיב את בריאותה ואת איכות חייה. עליה להכיר את גופה ולסייע לו להתמודד עם השינויים עימם הוא מתמודד במהלך הווסת החודשית, להכינו לקראת הריון, לידה, הנקה ולאחר מכן לגיל הבלות, שבהם הגוף עובר שינויים מהותיים. יש להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת הכוללת את כל אבות המזון, הויטמינים והמינרלים הדרושים בכל שלב בחיי האישה. נשים רבות מפתחות אנמיה, מחוסר ברזל, בשל צריכה לא מספקת מחד ודרישה מוגברת לברזל, מאידך. נשים, שלא כמו גברים, מדממות בכל חודש במהלך המחזור. באם האנמיה על רקע ברזל חריפה, יש להוסיף כדורי ברזל יחד עם חומצה פולית, על מנת לתקן את מאזן הברזל. כמו כן, מחקרים מראים כי נטילת חומצה פולית בתקופת הפוריות תורמת להתפתחות העובר ומונעת התפתחותם של מומים מולדים במערכת העצבים המרכזית של העובר. מינרל נוסף, שחשוב מאוד לנשים הוא הסידן. ידוע כי נשים סובלות יותר מגברים מבריחת סידן ומאוסטיאופורוזיס ולכן עליהן לפעול באופן מניעתי מוקדם ככל הניתן, עוד מילדות. עליהן להעשיר את התפריט היומי שלהן בסידן. בנוסף, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים שהצביעו על השפעה חיובית של פעילות גופנית על צפיפות העצם. פעילות גופנית נכונה החל מגיל הילדות תדחה בעתיד את הופעת האוסטיאופניה (ירידה במסת העצם) והאוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר. מכאן, שחשוב לעודד ילדות ונערות להתחיל ולעסוק בפעילות גופנית שתשפיע ישירות על צפיפות  העצם  לכל אורך חייהן. בגיל המבוגר יותר יש צורך בפעילות גופנית המתרכזת בשיפור שיווי המשקל הקואורדינציה, בתרגילי גמישות וזריזות וזאת בכדי להפחית את הסיכונים לפגיעה חמורה עקב נפילה –שבגיל הזקנה גורמת לשברים אוסטיאופורוטיים. לא רק מבנה העצמות שונה בין גברים לנשים, כך גם מבנה העור. עורן של הנשים דק יותר ביחס לזה של הגברים ולכן הוא נוטה לקבל יותר כתמים וקמטים. על נשים להיזהר במיוחד מחשיפה לשמש, להקפיד למרוח חומרי הגנה, להקפיד על שתייה מרובה ועל הזנת העור כראוי.הבדל פיזיולוגי נוסף בין נשים וגברים הוא בצבירת רקמות השומן, שגבוה יותר אצל נשים וכן בפיזור תאי השומן שגבוה יותר בקרב גברים. רמות השומן התקינות אצל נשים מוגדרות בכ- 20%-30%, בעוד שאצל גברים אחוז זה נע בין 10% ל- 15%. בעוד שאצל גברים תאי השומן ממוקמים בעיקר באזור הבטן, אצל נשים רקמת השומן מתרכזת באזור הירכיים. מחקרים מראים, כי תאי השומן באיזור הבטן מנוצלים ביעילות גדולה יותר למטרות אנרגיה מאשר תאי השומן באזור הירכיים ולכן לרוב לגברים קל יותר לרדת במשקל. כמו כן, בשל הרכב הגוף השונה שבו רקמת השריר בגברים גבוהה יותר, תורם הדבר ליתרון משמעותי בשריפת הקלוריות על ידי רקמת השריר ובכך להרזיה בקצב מהיר יותר. מעבר לכך, המערכת המטבולית של הנשים איטית יותר מזו של הגברים וסדירה פחות. על מנת להקל על פעילות חילוף החומרים בגוף צריכות הנשים להקפיד על שתייה מרובה, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, שילוב מוצרים המכילים "חיידקים ידידותיים" כגון יוגורטי "ביו" ולהקפיד על פעילות גופנית קבועה. פעילות גופנית קבועה, ככלל, חשובה ביותר לבריאותה של האישה וצריכה להיות מותאמת למבנה הפיזיולוגי שלה ולהשתלב בסדר יומה. פעילות גופנית מאפשרת, כאמור להעלות את צפיפות העצם ולמנוע בריחת סידן, להקל על תהליכי ההיריון, הלידה וההתאוששות לאחר מכן, להפחית מתסמיני גל המעבר, מאפשרת לחזק את שרירי רצפת האגן ומורידה את הסיכון לחלות במחלות לב, כלי דם וסרטן השד. ככל שהכושר הגופני יגדל כך ההתמודדות של האישה עם המשימות היום יומיות תהיה טובה יותר. פעילות גופנית סדירה היא חלק מהותי מאורח חיים בריא ושומרת על תפקוד יעיל של הלב והריאות ושומרת על מערכות השלד השרירים חזקות וגמישות יותר. גם המערכת החיסונית של הגוף עמידה יותר מפני מחלות.

בקרב נשים, הפעילות הגופנית לאחר לידה צריכה להיות מכוונת אל כל אותם אזורים שנפגעו כתוצאה מתהליך ההיריון והלידה. ההתמקדות צריכה להיות בכל אותם אזורים בעייתיים – אזור קרקעית האגן, חיזוק שרירי הבטן ועבודה על הארכת גב תחתון וחיזוק שרירי הגב העליון. לעומת זאת, גיל המעבר מאופיין בירידה בצפיפות העצם, בשינויים החלים בהרכב הגוף, בירידה במסה השרירית, בעלייה באחוז השומן, בהאטה בקצב חילוף החומרים בזמן מנוחה ובשינויים הורמונאליים בהם הגוף מפסיק לייצר את ההורמונים הנשיים החשובים- האסטרוגן והפרוגסטרון. לירידה ברמות האסטרוגן ישנן השלכות רבות ובניהן פגיעה בתפקוד יעיל של הלב ומערכת כלי הדם. תהליך זה גורם להאצת פירוק העצם ובנוסף לירידה ביכולת התגובה,המהירות ושיווי המשקל, שעשוי להוביל לנפילות ובעקבות זאת לשברים. מחקרים מראים כי שכיחותן של מחלות לב עולה אחרי הפסקת המחזור החודשי  והירידה ברמות האסטרוגן.  בהתאם לכך, פעילות גופנית בשלב זה תתמקד בהפחתת מתח, שמירה על משקל ומניעת מחלות לב, הורדת כולסטרול, מניעת סוכרת ואוסטיאופורוזיס.הרפואה המגדרית בתחילת דרכה בכל הקשור למחקר ולידע רפואי אודות הפיזיולוגיה הנשית והיבטים נוספים הקשורים במנטאליות האישה ובסביבה בה היא מתפקדת. הדרך עוד ארוכה אך ההבנה המשמעותית ביותר היא כי האישה אינה מקבילה לגבר במבנה הפיזי והאישיותי שלה ויש לתת לה מענה ייחודי העונה לצרכיה ואשר מותאם לשלבי חייה השונים, תוך העלאת המודעות לבריאותה, למניעת מחלות ולהתמודדות עם תופעות הייחודיות לנשים.

המאמר נכתב על ידי איילת נדיב, דיאטנית קליניות, מנהלת מקצועית, מחלקת דיאטה, רשת סטודיו C ועל ידי גלית פרי, סמנכ"ל ומנהלת מחלקת ההדרכה של סטודיו C, בעלת תואר B.Ed בחינוך גופני.

לחומרים נוספים בנושא תזונה ופעילות גופנית http://www.studioc.co.il/